הבנת הסוגים השונים של הפרעות קשב וריכוז

                   הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית המשפיעה על ילדים ומבוגרים כאחד. ישנם שלושה סוגים שונים של ADHD: חוסר תשומת לב, היפראקטיביות-אימפולסיביות ומשולבות. לכל סוג יש סימפטומים, מאפיינים וקריטריונים לאבחון ייחודיים. פוסט בלוג זה נועד לספק הבנה מקיפה של שלושת הסוגים הללו של ADHD.

הפרעת קשב וריכוז לא קשובה: האם מדובר רק בהסחת דעת קלה?

הפרעת קשב וריכוז, הידועה גם בשם הפרעת קשב וריכוז בעיקר, היא אחד משלושת סוגי הפרעות קשב וריכוז. למרות שדעתם מוסחת בקלות היא אחת התסמינים המרכזיים, חשוב להבין שהפרעת קשב וריכוז לא קשובה חורגת מלהיות מוסחת בקלות. אנשים עם ADHD לא קשובים נאבקים לעתים קרובות בשמירה על מיקוד, שימת לב לפרטים וביצוע משימות או הוראות. הם עשויים להיראות שכחנים, לא מאורגנים ומתקשים להישאר במסלול.

בניגוד להפרעות קשב וריכוז היפראקטיביות-אימפולסיביות, אלו עם ADHD לא קשובים אינם מציגים רמות מוגזמות של אנרגיה פיזית או התנהגות אימפולסיבית. במקום זאת, הם עשויים להיראות חולמים בהקיץ, להיראות "בעולמם שלהם", ולהתקשה לשמור על תשומת לב לפרקי זמן ממושכים. הם עשויים להתקשות להקשיב לאחרים, לאבד דברים לעתים קרובות ולהיאבק בניהול זמן.

הפרעת קשב וריכוז לא קשובה יכולה להשפיע באופן משמעותי על ביצועים אקדמיים ותעסוקתיים, כמו גם על יחסים בין אישיים. חשוב לציין שהתסמינים של הפרעת קשב וריכוז לא קשובה עשויים להשתנות מאדם לאדם. אנשים מסוימים עשויים לחוות תסמינים חמורים יותר, בעוד שלאחרים עשויים להיות ביטויים קלים יותר.

אבחון ADHD לא קשוב כרוך בהערכה מקיפה, הכוללת הערכה יסודית של הסימפטומים, ההיסטוריה וההתנהגויות של הפרט. המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5) מספק קריטריונים ספציפיים לאבחון ADHD לא קשוב, כולל נוכחות של שישה תסמינים או יותר של חוסר תשומת לב במשך שישה חודשים לפחות. תסמינים אלו צריכים להיות נוכחים ביותר ממסגרת אחת, כמו בבית, בבית הספר או בעבודה, וחייבים להשפיע באופן משמעותי על התפקוד היומיומי של הפרט.

המחשה המדגימה תרחיש של הפרעות קשב וריכוז לא קשובות, כגון ילד חולם בהקיץ בזמן שאחרים עוסקים בפעילות.

ADHD היפראקטיבי-אימפולסיבי: יותר מסתם אנרגיה מוגזמת?

הפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית-אימפולסיבית היא סוג נוסף של הפרעות קשב וריכוז החורג מאנרגיה מוגזמת בלבד. בעוד שהיפראקטיביות היא סימפטום בולט, חשוב לציין שאנשים עם סוג זה של ADHD נאבקים גם באימפולסיביות. הם עשויים להתקשות לשבת בשקט, להתעסק כל הזמן ולהרגיש צורך מתמיד להיות בתנועה. אנרגיה מוגזמת זו עלולה להפריע במסגרות אקדמיות או בעבודה, כמו גם במצבים חברתיים.

אימפולסיביות, לעומת זאת, מתייחסת לנטייה לפעול מבלי לחשוב על ההשלכות. אנשים עם הפרעות קשב וריכוז היפראקטיביות-אימפולסיביות עלולים לפלוט תשובות, להפריע לאחרים ולהתקשות להמתין לתורם. הם עשויים לעסוק בהתנהגויות אימפולסיביות כמו לקיחת סיכונים מיותרים או קבלת החלטות אימפולסיביות מבלי להתחשב בתוצאות האפשריות.

הפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית-אימפולסיבית יכולה להשפיע באופן משמעותי על התפקוד היומיומי של האדם ועל מערכות היחסים שלו. חשוב להבין שבעוד שרמה מסוימת של היפראקטיביות ואימפולסיביות היא נורמלית אצל ילדים, אלו עם ADHD היפראקטיבית-אימפולסיבית מציגים התנהגויות אלו במידה רבה יותר ובצורה שאינה מתאימה מבחינה התפתחותית.

כדי לאבחן ADHD היפראקטיבית-אימפולסיבית, הרופאים מתייחסים לקריטריונים המפורטים ב-DSM-5. זה כולל נוכחות של שישה תסמינים או יותר של היפראקטיביות-אימפולסיביות במשך שישה חודשים לפחות. תסמינים אלו צריכים להיות נוכחים במסגרות מרובות, כמו בבית ובבית הספר, וחייבים להפריע באופן משמעותי לתפקוד הפרט.

הפקעת קשב וריכוז משולבת: הטוב או הגרוע משני העולמות?

הפרעת קשב וריכוז משולבת היא סוג של הפרעת קשב וריכוז הכוללת גם תסמינים חוסר תשומת לב וגם תסמינים היפראקטיביים-אימפולסיביים. זה נחשב לרוב לסוג הנפוץ ביותר של ADHD. אנשים עם ADHD משולבת חווים שילוב של קשיים עם קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות.

הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז משולבת יכולים להשתנות מאדם לאדם, אך באופן כללי, אנשים נאבקים במיקוד ושימור תשומת הלב, מוסחים בקלות ומתקשים בארגון משימות או פעילויות. הם עשויים גם להפגין התנהגויות היפראקטיביות כגון חוסר שקט, דיבור מוגזם וקושי להישאר בישיבה. בנוסף, אימפולסיביות עשויה להתבטא כהפרעה לאחרים, קושי להמתין לתורם ופעולה על פי רצונות מיידיים מבלי להתחשב בהשלכות.

תסמינים חסרי תשומת לב וגם סימפטומים היפראקטיביים-אימפולסיביים יכולים להוות אתגרים ייחודיים עבור אנשים עם הפרעות קשב וריכוז משולבות. הם עשויים להתקשות להתרכז במשימות, לנהל את הזמן שלהם ביעילות ולשלוט בהתנהגויות אימפולסיביות. קשיים אלה יכולים להשפיע על היבטים שונים של חייהם, כולל ביצועים אקדמיים, מערכות יחסים ורווחה כללית.

כדי לאבחן הפרעות קשב וריכוז משולבות, הרופאים מחפשים שילוב של תסמינים של הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות-אימפולסיביות כאחד. על פי הקריטריונים של DSM-5, אדם חייב להציג לפחות שישה תסמינים של חוסר תשומת לב ושישה תסמינים של היפראקטיביות-אימפולסיביות למשך שישה חודשים לפחות. תסמינים אלה צריכים להיות נוכחים במספר הגדרות, ולגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד.

3. תמונה המתארת אדם עם הפרעת קשב וריכוז משולבת, המדגישה גם חוסר קשב וגם היפראקטיביות-אימפולסיביות.

כיצד מאובחנים סוגי ADHD אלה: מה אומר ה-DSM-5?

אבחון ADHD כרוך בהערכה מקיפה הנערכת על ידי איש מקצוע בתחום הבריאות, כגון פסיכיאטר או פסיכולוג. המדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות, מהדורה חמישית (DSM-5), מספק את הקריטריונים המשמשים לאבחון ADHD. לפי ה-DSM-5, האבחנה של ADHD מחייבת נוכחות של תסמינים ספציפיים הנמשכים לפחות שישה חודשים וגורמים לפגיעה ביותר מתחום אחד בחייו של אדם, כגון בית ספר, עבודה או מערכות יחסים.

ה-DSM-5 מתאר שלושה תת-סוגים של ADHD: חוסר קשב, היפראקטיבי-אימפולסיבי ומשולב. כדי לאבחן ADHD לא קשוב, אדם חייב להציג לפחות שישה תסמינים של חוסר קשב, כולל קושי בשמירה על קשב, הסחת דעת בקלות ושכחה. עבור הפרעות קשב וריכוז היפראקטיביות-אימפולסיביות, נדרשים לפחות שישה תסמינים של היפראקטיביות-אימפולסיביות, כגון התעסקות, דיבור מוגזם ופעולה מבלי לחשוב.

במקרה של הפרעות קשב וריכוז משולבות, אדם חייב לעמוד בקריטריונים הן לתסמינים חוסר תשומת לב והן לתסמינים היפראקטיביים-אימפולסיביים. חשוב לציין שהתסמינים הספציפיים וחומרתם יכולים להשתנות בין אנשים, ויש צורך בהערכה יסודית כדי לקבוע את האבחנה המתאימה.

במהלך תהליך ההערכה, איש המקצוע הרפואי יאסוף מידע ממקורות שונים, לרבות ראיונות עם הפרט, הוריו או מטפליו ומורים. הם גם ישקלו את ההיסטוריה ההתפתחותית של הפרט ועשויים לנהל סולמות דירוג או שאלונים כדי להעריך תסמינים ופגיעה.

סוגי הפרעות קשב וריכוז:

סוג	מאפיינים	קריטריונים לאבחון	דוגמאות
לא מקשיב	קושי בתשומת לב, קושי להישאר מאורגן וקושי לעקוב אחר הנחיות	6 או יותר תסמינים של חוסר תשומת לב לילדים עד גיל 16, או 5 או יותר עבור מתבגרים בני 17 ומעלה ומבוגרים	אי שימת לב לפרטים, נראה שלא מקשיב וקושי להתמקד במשימות
היפראקטיבי-אימפולסיבי	דיבור מוגזם, התעסקות וקושי להמתין לתורם	6 או יותר תסמינים של היפראקטיביות-אימפולסיביות לילדים עד גיל 16, או 5 או יותר עבור מתבגרים בני 17 ומעלה ומבוגרים	פלטת תשובות, קושי לנגן בשקט והתעסקות מוגזמת
משולב	שילוב של תסמינים חוסר תשומת לב והיפראקטיביות-אימפולסיביות	6 או יותר תסמינים של חוסר קשב ו-6 או יותר תסמינים של היפראקטיביות-אימפולסיביות לילדים עד גיל 16, או 5 או יותר עבור מתבגרים בני 17 ומעלה ומבוגרים	קושי להתמקד, דיבור מוגזם וקושי לשחק בשקט
בעיקר חוסר תשומת לב	קושי בתשומת לב, קושי להישאר מאורגן וקושי לעקוב אחר הנחיות	6 או יותר תסמינים של חוסר תשומת לב לילדים עד גיל 16, או 5 או יותר עבור מתבגרים בני 17 ומעלה ומבוגרים	אי שימת לב לפרטים, נראה שלא מקשיב וקושי להתמקד במשימות

הבנת הסוגים השונים של הפרעות קשב וריכוז – חוסר תשומת לב, היפראקטיביות-אימפולסיביות ומשולבות – היא חיונית לטיפול וניהול של הפרעה זו ביעילות. מודעות לתסמינים ולמאפיינים הייחודיים של כל סוג יכולה לסייע בגילוי מוקדם, ולהוביל להתערבות ותמיכה בזמן. בסופו של דבר, כל אדם עם הפרעת קשב וריכוז הוא ייחודי, וייתכן שהחוויות שלו לא משתלבות היטב בקטגוריה אחת. לכן, גישה מקיפה ומותאמת אישית לטיפול חיונית.

מאמר זה נכתב ע"י Pixelweb תחזוקת אתרים